1965-2023

חבר קיבוץ חולית (גרעין ו׳ – מפונה)

מאיר אלחרר ז"ל נולד בשנת 1965 בבאר שבע, לחנה ושרלי אלחרר.
בילדותו היה מאיר ילד מתוק, יצירתי שובב וסקרן, תכונות אלו ליוו אותו כל חייו. למד בבית הספר העירוני בעירו ומשם המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי עין כרם בירושלים. התגייס לצה"ל, שירת בנחל מוצנח ולחם בלבנון. תקופת שירותו הצבאי השפיעה רבות על אופיו – הפך לאדם אחראי, מחויב, מתחשב ותורם לזולת. מאיר היה אוהב הארץ והאדם הרבה לטייל בחיק הטבע רגלית ורכב לאורכה ורוחבה על אופניו.
טעם גם את טעם העולם בטיול גדול אחרי הצבא. לאחר שחרורו מהצבא חי ועבד בקיבוצים נחשון , ויד מרדכי. בתקופה זו נשא לאשה את מירב.
בשנת 1990 שכל מאיר את אחיו דורון ז"ל שנפל בעת שירותו בסיירת מטכ"ל. בשנת 1995 נולד למאיר ומירב בנם הראשון דורון שנקרא על שם אחיו של מאיר שנפל. דרכם של מאיר ומירב נפרדה. ומאיר עבר להתגורר בישוב ניסנית.
לימים הכיר מאיר את ליז והם עברו להתגורר בקבוץ חולית וכאן נולדה בתם עדי. חולית הייתה עבור מאיר וליז גן עדן קטן ירוק ומשרה שלווה, בו חיו בתוך קהילה תוססת, חמה, אוהבת ומלאת חזון.
מאיר היה אדם מוכשר בכל תחום בו עסק, הצליח להפתיע את כל מי שפגש אותו במקצועיות ובכישורי ניהול מרשימים. כיהן כמנהל גזרת ייצור במפעל אוסם
בשדרות, שם זכה להערכה רבה מעובדיו וממנהליו. אהוב היה על כולם והקרין סביבו שמחת חיים, חום אנושי ודאגה אמיתית לרווחת הזולת.
מילדותו היה אוהד שרוף של הפועל באר שבע והקפיד לעקוב אחר משחקיה של הקבוצה.
בשמחת תורה 7- באוקטובר ,2023 נרצח מאיר ובת זוגו ליז לעיני ביתם עדי בת ה- 7, על ידי בני בליעל מרצחי החמאס שחדרו לביתם בחולית.מאיר הותיר אחריו עולם שבור: את אמו חנה, שבהירצחו איבדה את בנה השני, את בנו דורון בן 29 ובתו עדי בת ה7- ואת 2 אחיו, משה וסימה, הותיר אחריו מורשת של אהבה, תשוקה לחיים ומסירות. זיכרו של מאיר יישאר לנצח בלבבותינו, כזיכרון לאדם ששאף לעשות טוב ולשפר את העולם סביבו. מי יתן ונלמד ממנו את שיעורי האהבה והנתינה.
יהי זכרו ברוך.