1991-2023

חבר קיבוץ חולית

חיים נולד ב- 3.10.91 בפתח תקווה.
חיים היה הילד השני מתוך ששה אחים. ילד שובב ושובה לב, הוא משך אליו חברים וחברות רבים. בילדות תמיד הביא איתו רעש, ויכוחים, ואקשן.
היו לחיים מעלות רבות: נאמנות לחברים ואכפתיות כלפי האנשים שסביבו.
סקרנות ונחישות שהניעו אותו ללמוד ולהצטיין במה שהוא בחר, כמו לנגן בגיטרה בתיכון עד למכונאות וגינון ועד לדוקטורט, בעל יכולת להתרכז, כנראה בעזרת המדיטציה. והוא הצליח להצטיין בתחומים מגוונים בנוסף לעיסוק מרכזי – אקדמיה, חקר, הוראה וכתיבה. צורת מחשבה אורגנית ותלת-מימדית. אנשים שהכירו את חיים דרך יוזמות שונות, כמו בהקמת גינה קהילתית ברהט, או הגנת זכויות אנשי מאספר יטא בדרום הר חברון. יכולת לפתור סכסוכים. בכך שנתן מרחב לאנשים שונים ממנו להביע עמדותיהם ולדון בהן. כח רצון חזק במיוחד. אחד החברים מיסודי אמר שלא היה אפשר להגיד לחיים מה לעשות. בכיתה ב׳ הוא כעס על מורה שזלזלה במשהו שאמר, ולמחרת התעקש להישאר בבית.
לא איפשרתי לו. ובסביבות 9 כשיצאתי לגינה עם התינוק ומצאתי אותו על המדרכה, במקום שבדרך כלל לא עברתי, עם התיק עדיין על הגב, בדיון עם אישה זרה שניסתה לשכנע אותו להזדהות. הוא אמר לי אחר כך שהוא התכוון לחכות עד שהוא ראה שהחבר שלו אלעד חוזר הביתה, ואז הוא גם יחזור.
כצמן קיבל תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה פילוסופיה ומדעי המדינה, ותואר שני בפוליטיקה באוניברסיטת בן-גוריון. הוא עבר לסיאטל כדי להמשיך לתואר דוקטור בלימודים בינלאומיים מאוניברסיטת וושינגטון.
חיים אהב את חולית, הוא אהב את כולם, חולית היתה למשפחה של ממש, הרגיש מוערך ושייך. הוא דחה משרות מכובדות כדי לא להתרחק מהקיבוץ. בחולית עבד בנוי כעובד מן המניין ועם הזמן היה למנהל הנוי. היה יו"ר ועד הנהלה והיה מאד מעורב בנעשה בקהילה.
חיים בן 32 במותו. הוא השאיר אחריו זוג הורים חמישה אחים וחברים רבים.
הוא נטמן בבית העלמין ירקון.