1991-2014

חולית

בנם של דרורה ושמואל. נולד ביום כ"ה בחשוון תשנ"ב (2.11.1991) ביישוב ליבנה. אח צעיר לליאור וללירון. מגן חובה ועד סוף כיתה ה' התחנך ביישוב מיתר. בכיתה ו' עבר עם אימו ועם אחיו ליישוב חולית ולמד בחטיבת הביניים "נופי הבשור". אל דרורה אימו היה קשור בחבלי אהבה ודאגה, ינק את הערכים שהקנתה לו ויישם אותם בבגרותו. בכיתה י', עבר לפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה. בלט הודות ליכולותיו הגבוהות.
ליעד התייחס ביסודיות ובמסירות לכל משימה; עם זאת, ידע להפגין רוח שטות נערית, ליהנות ממוזיקה, לרקוד ולסחוף את חבריו איתו.
מגיל צעיר התאמן בקפוארה. שיחק טניס, גלש בשלג על סנובורד, למד צלילה, אהב סנפלינג וגלישת גלים. אהב לטייל בארץ לנווט וללון בשטח.
במרץ 2011 התגייס לחטיבת הצנחנים, ובלט מאוד בחוסנו, בכוח הרצון ובדְבֵקותו במטרה. "הוא היה החייל הכי טוב בצה"ל. הכי טוב שהיה לי," אמר מי שהיה מפקדו במשך כשנה. ליעד סיים קורס קצינים ונבחר לפקד על צוות בבית הספר למ"כים. בתפקידו האחרון קיבל ליעד את הפיקוד על צוות חפ"ק המח"ט ונשא באחריות כבדה. תמיד היה ראשון, ניגש למשימותיו ברצינות ובמלוא המוכנות, לוחם נחוש ונכון לקרב בכל עת.
ליעד לביא – ראש וראשון ללוחמיו – נפצע אנושות בפעילות מבצעית ביום חמישי לאחר התקפת מחבלים על הבית בו מוקמה מפקדת המח"ט בעזה. הוא חולץ תוך כדי ירי והובהל לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. הרופאים נאבקו על חייו, אך במוצאי שבת הוא נפטר מפצעיו. ליעד נהרג בחאן יונס מול ביתו שבשדה ניצן.
ליעד נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ט בתמוז תשע"ד (26.7.2014), בן עשרים ושתיים היה בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי במיתר. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. ליעד הועלה לדרגת סרן לאחר מותו.