1957-1979

גרעין א׳ לחולית

בן רחמים ועמליה. נולד ביום כ"ב באדר ב' תשי"ז (25.3.1957) בתל-אביב. יחד עם משפחתו עבר ליפו ושם למד ב'יסודי' וב'תיכון'. בשכונה קראו לו 'ניצ'קו'. שחקן ואתלט, בעל מצבור הג'ולות הגדול ביותר בשכונה וחביבן של הבנות, לפניהן היה מפגין את תעלוליו האתלטיים".
בבית-הספר זכה להערכת מוריו, כתלמיד בעל-יכולת. "ניקי", מספר חברו דורון, "אהב להתפלמס עם המורים. לא קל היה לשכנע אותו. בלהט רב היה מגן על עמדתו, אבל מששוכנע בצדקת אותו מורה היה עומד לצדו; ואם ניקי ישב בצד הזה של המתרס, מובטח היה לאותו מורה שכל הכיתה אתו".
במחצית ינואר 1976 גויס נסים לצה"ל והתנדב לנח"ל. את משך השל"ת עשה בקיבוץ ברור- חיל, במסגרת גרעין 'חולית'. בזמן שירותו עבר קורס-צניחה, קורס מ"כים חי"ר, קורס קצינים חי"ר, נטל חלק במבצע-ליטני והתנדב לשירות-הקבע. ניקי כסמל-מחלקה היה בין הפורצים הראשונים לאדמת-לבנון במבצע-ליטני.
ביום א' בניסן תשל"ט (29.3.1979), בשעת ביצוע מטוח-רימונים, הבחין ניקי שאחד מחניכיו אוחז ברימון שלא התפוצץ. הוא מיהר ונטל את הרימון מידו, ותוך-כדי ניסיון להציל את חיי החניך – נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. בן 22 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סגן נסים לוי שירת ביחידתי כמפקד- מחלקה והוא מילא את תפקידו בדרך הטובה ביותר. כל החיילים במחלקה העריצו אותו, והוא היה אהוב על סגל הבסיס ועל כל מפקדיו". ואומרים חבריו-ליחידה: "במעשה- הגבורה שעשה להצלת חיי חניכו יישם ניקי את כל השקפת-עולמו – חינוך טוב, יושר, דבקות-במטרה, נכונות להושיט יד לחבר. כל-אלה אפיינו אותו בחייו, וכזה גם הלך מאתנו".