1983-2025

חבר קיבוץ חולית

מיכאל נולד ב־26.11.1983 ברוסיה, בן יחיד להוריו ולנטינה וגרגורי. בשנת 1998 עלה עם משפחתו לישראל והשתקע בארץ בגיל 15. בשנת 2007 התגייס למשטרת ישראל, והקדיש את חייו למאבק בפשיעה ולביטחון תושבי הדרום. במשך 25 שנות שירותו שימש כקצין מצטיין במחוז הדרום, פיקד על מבצעים מורכבים, נטל חלק בחשיפת מעבדות סמים ונחשב לדמות מפתח במאבק המתמשך מול גורמים עברייניים וגורמי טרור.

במהלך מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר 2023 היה מיכאל בשטח, נחשף מקרוב לאירועי הזוועה בקיבוץ חולית, ולחם בגבורה כתף אל כתף לצד כוחות הביטחון. חבריו סיפרו על אדם ערכי, מסור, שקול, אמיץ ומנהיג טבעי – אדם שתמיד היה ראשון להציע עזרה, ונרתם לכל משימה באחריות ובשקט האופייניים לו.

מעבר לתפקידו כאיש ביטחון, מיכאל היה קודם כל בן זוג ואב – איש משפחה בכל רמ״ח אבריו. יחד עם רעייתו טניה, אהבת נעוריו, הקים משפחה חמה ויציבה. מיכאל היה אב מסור לשני בניו, איתן ואיליי, והקדיש להם כל רגע פנוי. הוא היה אב שנוכחותו הורגשה בכל פרט, בכל ארוחה, בכל סיפור לפני השינה – גם כששירת בתפקידים תובעניים, דאג להיות שם עבורם.

מיכאל היה ידוע באופיו החם והרגיש, אדם שידע להקשיב, לצחוק, ולהפוך רגעים פשוטים לרגעים של שמחה. חבריו הקרובים מתארים איש עם לב ענק, עין רגישה לפרטים, וחיבה עמוקה להיסטוריה, ספרים, עבודות יד ותחזוקת הבית, בהן השקיע את מרצו ואהבתו. במשך השנים בנה במו ידיו את הרחבת הבית, שיפץ, תיקן, ויצר בידיים טובות עולם שלם למשפחתו.

לאורך חייו גילה כוח עמידה יוצא דופן – גם כאשר התמודד בעבר עם מחלה קשה, עמד איתן וניצח אותה מתוך אהבת חיים עזה ורצון לדאוג למשפחתו. 

מיכאל נפל בעת שרותו במהלך מלחמת חרבות ברזל ביום ביום 12.2.2025, והוא בן 41.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי באבשלום.

הותיר אחריו את רעייתו טניה, שני בניו – איתן ואיליי, ואת אמו ולנטינה.
זכרו נצור בליבם של משפחתו, חבריו, עמיתיו למשטרה וקהילתו האוהבת בחולית.